אנשים רבים מוצאים את עצמם בשלב כלשהו בחיים עוסקים בשאלה:
מהו ייעודי בחיים? התשובה על כך נמצאת לרוב בתוכנו.
“מי אני? מה אני? מי אני? מה אני?” שואל גברי לוי
במערכון “קרקר נגד קרקר” של שלישיית הגשש החיוור,
בעת שהוא מגלם אישה שהחליטה לחפש את עצמה ולכתוב שירה.
שאלות אישיות נוקבות כאלה ודומות להן
נשאלות בחיי היומיום ע”י אנשים רבים:
צעירים בשנות העשרים לחייהם, בדרך כלל לאחר שירות הצבאי,
השואלים עצמם – לאן מוּעדות פני?;
אנשי קריירה – במיוחד בהתקרבם ליום הולדת עגול –
גיל 30, 40, 50, 60 וכן הלאה, המהרהרים –
האם אני עוסק במה שאני רוצה באמת?
האם בחרתי מקצוע עפ”י מה שהורי וסביבתי ציפו ממני לפני הרבה שנים
וכעת כבר איני מגלה בו עניין או שאיני חש סיפוק ממנו?;
כאלו שאיבדו את עבודתם מסיבה כלשהי
ומנצלים את עובדת היותם בצומת דרכים
לחשיבה מחדש על עצמם ועל הכיוון הנכון להם עתה;
נשים בתום חופשת לידה או לחילופין,
נשים שלאחר שהקדישו שנים רבות לטיפוח הילדים והבית
מחליטות סוף סוף “לעשות לעצמן”;
פורשים מעבודה הרואים בתקופת הפנסיה,
כהזדמנות להתחיל פרק חדש ומאתגר בחיים;
ועוד.
אנשים שואלים את עצמם:
מעבר לתפקידים שאני ממלא בחיים –
עובד, איש מקצוע, הורה, בן/ת של…, בן/ת זוג וכו’- מי אני באמת?
מתחת לכל מה שאני מציג על פני השטח בפני העולם כולו –
מה חבוי בי ומה בוער בתוכי פנימה אשר טרם גיליתי?
מה משתוקק לצאת החוצה ולבוא לידי ביטוי?
לשון אחר, אנשים רבים עסוקים בשאלה העמוקה –
מהו הייעוד שלי? מהי מטרת חיי?
מהי התכלית האמיתית של חיי?
לשם מה בעצם באתי לעולם הזה ומה אני רוצה להגשים ולהשיג בו?
לעיתים, שאלת הייעוד האישי בחיים מתעוררת בפתאומיות,
בעקבות מצב משברי כלשהו, כגון: פיטורין, גירושין,
מחלה קשה המתגלה אצל האדם עצמו או אצל מישהו קרוב אליו,
בעקבות מוות של אדם יקר
או אפילו מוות מפתיע של אדם שכלל לא הכרנו,
אך עצם מותו מטלטל אותנו
ומזכיר לנו שאיננו בני-אלמוות וגם יום מותנו בוא יבוא.
בספרו של מיץ’ אלבום “ימי שלישי עם מורי”
שגיבורו הוא מורי שוורץ, חולה במחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא,
אומר מורי:
“התרבות איננה מעודדת אותנו לחשוב על דברים כאלה עד שאנחנו עומדים למות.
אנחנו כל כך שקועים בדברים אנוכיים, קריירה, משפחה, כסף, התמודדות עם המשכנתה,
קניית מכונית חדשה, תיקון הרדיאטור שהתקלקל –
אנחנו עסוקים בטריליוני פעולות קטנות פשוט כדי להמשיך ללכת.
ולכן לא אימצנו לעצמנו את ההרגל לעמוד מן הצד ולהתבונן בחיינו ולומר,
האם זה הכל? האם זה כל מה שאני רוצה? האם משהו חסר כאן?”.
במקרים אחרים, השאלה מתחילה לבצבץ בשלב מסויים בחיים
והיא מתעוררת שוב מעת לעת במהלך תקופה ארוכה.
לא פעם האדם חש במשך שנים על גבי שנים,
שהוא אינו מממש את מלוא הפוטנציאל שלו.
אנשים אחרים מרגישים, שגם אם השיגו רבות בחייהם –
משהו בכל זאת חסר להם…
מעת שמתעוררת שאלת הייעוד,
כל אדם בוחר לו את אופן ההתמודדות עמה.
רבים דוחקים – לפחות בשלב ראשון (שיכול להמשך זמן רב) –
את השאלה לקרן זווית וחוזרים ומשַקעים עצמם
בענייני היום יום בעיסוקם הנוכחי, בתחומי האחריות, התפקיד והמחויבויות שלהם.
אנשים אחרים מוצאים עצמם לאורך שנים נוגעים בנושא
באמצעות קריאת ספרים שונים, השתתפות בסדנאות
או בתהליך של ייעוץ, טיפול או אימון אישי הנוגע בין השאר גם בנושא ייעודם.
יש המחליטים לעזוב הכל,
להתנתק מהעולם המוכר להם לתקופה של מס’ שבועות, חודשים, שנים…
ולצאת לארצות מרוחקות (למזרח, לדרום אמריקה וכו’)
במטרה לגלות את עצמם ואת ייעודם.
שאלת הייעוד האישי היא טבעית ואנושית,
שהרי מותר האדם מן הבהמה…
אני מאמינה, כמו עוד אנשים רבים נוספים,
שלכל אחד מאיתנו ייעוד מסויים, תכלית כלשהי,
אשר ייחודיים לו באופן אישי.
ברוך שפינוזה אמר:
“מטרתם היחידה של החיים היא להיות מי שאנחנו
ולהיעשות מי שאנחנו מסוגלים להיעשות“.
מהו אם כן אותו ייעוד? מהי תכליתנו? אלו שאלות טובות...
מהי הדרך הנכונה והמתאימה לצורך מציאת התשובות?
אין דרך אחת הנכונה לכל אדם, אין “מתכון מנצח” מדוייק לכולנו.
כל אדם במהלך המסע האישי שהוא עובר בחקר השאלות האלו
מגיע לתובנות ולתשובות הנכונות עבורו.
לתהליך מודעות ישנה התחלה אך אין לו סוף,
לכן סביר להניח ששאלות נוספות תתעוררנה גם בהמשך החיים.
מרבית התשובות נמצאות בתוכנו,
אך מי שמעוניין באמת למוצאן – עליו להעז להביט פנימה ולחפשן.
רודולף שטיינר אמר: “כדי להכיר באמת את העולם, התבונן עמוק לתוכך…
כדי להכיר באמת את עצמך, גלה עניין ממשי בעולם”.
אחת הדרכים האפקטיביות להגשים את הייעוד האישי,
היא ליצור חזון אישי הכולל מטרות ויעדים ספציפיים יותר הנגזרים ממנו.
באמצעות יצירת החזון,
האדם מתווה וסולל את הדרך להגשמת ייעודו בפועל.
בחזון נכלל גם “אני מאמין” של האדם
והוא מציין יעדים שהוא מעוניין להשיג לצורך הגשמתו.
הרי אם איננו יודעים להיכן אנו רוצים להגיע, לא נדע גם באיזו דרך לבחור…
כדבריו של דון מארקיש:
“עולמנו הוא עולם שבו אנשים אינם יודעים מה הם רוצים
והם מוכנים לעבור גיהנום כדי להשיג זאת”.
חזון אישי מלהיב ומאתגר יעיר את האדם מדי בוקר עם שיר חדש בלב,
עם שפע אנרגיה ומוטיבציה אדירה להגשימו.
גם אם נסטה בדרך מן המסלול מסיבות כלשהן
(דבר העשוי לקרות, כחלק מן הדינמיקה של החיים),
חזוננו יכוון אותנו כיצד לחזור למסלול הנכון לנו, בדומה ל – GPS ברכב.
במיוחד עבור אלו מכם שאומרים לעצמם – ” I’ve been there… done that…”
“כבר הייתי שם… עשיתי זאת…”
או במילים פשוטות: מיציתי כבר מזמן את הנושא,
אסיים במילותיו של ריצ’ארד באך:
“הנה המבחן לגלות אם שליחותך עלי אדמות הסתיימה:
אם אתה בחיים – לא הסתיימה”.
אני מזמינה אתכם להתעמק בחקר וגילוי ייעודכם האישי,
לחזור ולגלות את כוחותיכם, להתעצם, להתחזק
ולברוא את עצמכם מחדש.
חיבוק חם ממני,
חלי
